מי ששיחק קצת עם Google Translate שם די מהר לב לתופעה הבאה: לתרגם מאנגלית לעברית עובד הרבה (הרבה, הרבה) פחות טוב מאשר לתרגם מעברית לאנגלית.

הנה התרגום מעברית לאנגלית של הכתבה הראשית ב”הארץ”, כרגע:

Two people killed in two road accidents that occurred this evening along the roads of the North. Pedestrian killed by a car near the Ghetto Fighters’ Kibbutz. Earlier this evening, one woman killed and two other people were seriously injured in an accident between vehicles on the road Laupnoa information internally in the northern village of Dir Hana.

ועכשיו התרגום מאנגלית לעברית של הכתבה הראשית בניו-יורק טיימס:

פילדלפיה - סנטור Barack Obama ימים היא במרחק של פורצים את ההוצאות פרסום הרשומה שקבע הנשיא בוש הכלליות של הבחירות לפני ארבע שנים, נתקל unleashed של מסע הפרסום בהיקף של unrivaled ואת המורכבות של עידן הטלוויזיה.

מה קורה פה? למה התרגום מעברית לאנגלית קריא, והתרגום מאנגלית לעברית הוא די קרוב לזבל מוחלט?¹

המתרגם של גוגל “לומד” לתרגם משני סוגים של מקורות. הסוג הראשון הוא מאגר טקסטים מתורגמים, כלומר טקסטים שנכתבו באחת השפות ותורגמו לשפה השניה. הסוג השני הוא מאגר טקסטים בשפת היעד.

מאגר התרגומים משמש כמו מילון דו-לשוני גדול, רק יותר טוב. כמו שמחפשים מילה במילון כדי לתרגם אותה, אפשר לחפש מילה במאגר הטקסטים המתורגמים ולראות איך תירגמו אותה בעבר. היתרון של הטקסטים המתורגמים הוא שאפשר לבחור את התרגום שהכי מתאים, מבחינת ההקשר, במקרה הנוכחי.

לדוגמה: אם נחפש את המילה “לחפש” במילון עברי-אנגלית, נקבל אפשרויות שונות כמו Search, Look for, Seek². אם נחפש “לחפש בגוגל” במאגר התרגומים, נגלה שבהקשר הזה משתמשים תמיד ב- Search.

למאגר הטקסטים בשפת היעד יש שני תפקידים: אחד הוא לעזור בבחירת התרגום הנכון, והשני הוא לסייע לבנות משפט סביר בשפת היעד: לשנות את סדר המילים, ליצור התאמה טובה במין ובמספר בין הנושא לפועל, וכאלה. הרעיון הוא כזה: ננסה לתרגם את הטקסט בכל צורה אפשרית, ונבדוק איזה מהתרגומים הכי דומה למה שאנחנו רואים במאגר שפת היעד. לדוגמה, אם מופיע לנו General Elections באנגלית, נתרגם גם ל”הכלליות של הבחירות”  וגם ל”בחירות כלליות”, ונבדוק מה מהצירופים האלה מופיע יותר בשפת היעד. או, אם כתוב שסנאטור אובאמה “is days away from”, נתרגם גם ל”ימים היא במרחק של” וגם ל”הוא במרחק של ימים מ”, ונבדוק מה מהם מסתדר יותר טוב.

תרגומים זה דבר שקשה להשיג. מספר הטקסטים שתורגמו בין עברית לאנגלית קטן בהרבה ממספר הטקסטים שנכתבו בעברית (וכמובן בהרבה הרבה ממספר הטקסטים שנכתבו באנגלית). אנחנו מעדיפים להשתמש בתרגומים מעודכנים יחסית, של טקסטים שדומים לטקסטים שהמחשב ייצטרך לתרגם אחר כך. בתוכנה שמיועדת לתרגום אתרי אינטרנט, אנחנו לא רוצים להשתמש בתרגומים של התנ”ך, ואפילו לו של הארי פוטר. בקיצור, אתגר, אפילו בשביל ענקית המידע גוגל.

מה שמסתבר הוא שאם יש לך מאגר טוב של טקסטים בשפת היעד, אפשר להשתמש בהם כדי לפצות על זה שמאגר התרגומים שלך קטן. באיזשהו מקום קראתי על הניסוי הבא: לקחו כמה תרגומים (אנושיים, דווקא), וביקשו מאנשים להעריך את איכות התרגום. היו שתי קבוצות של מעריכים: דו-לשוניים, שהעריכו את איכות התרגום אחרי שקראו גם את המקור; וחד-לשוניים, שהתבקשו להעריך את איכות התרגום רק על סמך קריאת התרגום. מתברר שהערכות של החד-לשוניים היו דומות מאד להערכות של הדו-לשונים((המצפון המדעי והאקדמי שלי מאד מציק לי עכשיו שאני מביאה לכם סיפור כזה בלי מראה מקום, אבל בשביל לתת מראה מקום הייתי צריכה לחפור בניירות ובקבצים, ולא בא לי כרגע. אם זה מאד חשוב למישהו, תשאלו)). מה שאנחנו לומדים מזה הוא שהרבה מהאיכות של התרגום קשור לכמה התוצר הוא הגיוני בשפת היעד. אם יש לנו מאגר טוב של שפת היעד ודרך טובה להסיק ממנו מה נשמע טוב בשפת היעד ומה לא, התרומה לתרגום תהיה אדירה.

וכאן, אני מנחשת, קבור הכלב של ההבדל בין התרגום מעברית והתרגום לעברית בגוגל. מאגר הטקסטים בעברית שגוגל משתמשים בהם כנראה הרבה יותר קטן מהמאגר האנגלי. אני יכולה גם לנחש שהאופן שבו משתמשים בו כדי לבדוק את איכות התרגום הוא פחות משוכלל. במילים אחרות, באותו מובן מוגבל שבו תוכנת מחשב “יודעת” שפה, גוגל “יודעים” עברית הרבה פחות ממה שהם “יודעים” אנגלית. שזה, כמובן, לא מאד מפתיע, רק קצת מצער.

1. אם הייתי צריכה לנחש, הייתי אומרת שצריך להיות יותר קשה לתרגם מעברית לאנגלית, כי הכתיב העברי הלא מנוקד בעייתי ורב משמעי.
2. שלא לדבר על זה שנקבל גם disguise, dress up

המאבק הפנימי המתמיד בין ציניות למעורבות שוב מגיע לטמפרטורת רתיחה: היום ה-15 באוקטובר, ושוב פעם יש בלוג אקשן דיי.

בלוג אקשן דיי זה יום שבו בלוגרים נקראים לכתוב על נושא משותף בשביל להעלות את המודעות העולמית, או משהו כזה. בשנה שעברה זה היה איכות הסביבה. השנה הנושא הוא עוני. עוני? מה יש להגיד על עוני שלא יישמע כמו חיבור בבית ספר יסודי? מה אפשר לעשות ב”בלוג אקשן דיי” שיהיה יותר נכון, מוסרית וחברתית, ממשדר התרמה של לתת בערוץ 2?

אז הנה רעיון: למי שעוד לא מכיר, תנצלו את היום ותיקראו על מיקרו-אשראי ומיקרו-מימון. יש ערך סביר בויקיפדיה העברית.  במשפט אחד, הרעיון הוא לתת הלוואות קטנות (ושירותים בנקאיים אחרים) לעניים, בעיקר במדינות מתפתחות.

אחרי שתשתכנעו, לכו ל- kiva.org, ושימו 25 דולר (91.93 ש”ח, נכון להבוקר, החיוב בשקלים דרך PayPal) על הלוואה למגדלת אורז מבורמה או רועה עיזים מבנגלדש. זאת לא תרומה, זאת הלוואה, הכסף יחזור אליכם עוד שנתיים¹. על Kiva אפשר לקרוא פה.

1. אמנם בלי ריבית, אבל אם הדולר ייתחזק בשנתיים הקרובות בסוף עוד תרוויחו מזה!

תרשו לי להתרגש, למרות שזה כמעט יותר מדי התרגשות לחודש אחד. אחרי שעלינו על המפה, ואחרי שהגמל התחיל להסתכל עלינו, עכשיו יש לנו משהו שבאמת עוד לא היה: Google Translate עושה עברית.
כלומר מתרגם מעברית ולעברית. ולא רק אנגלית-עברית, אלא עברית וכל שפה אחרת! רוסית, ערבית, הינדי. נכון שתמיד רציתם לקרוא את הבלוג שלי בשבדית?
אני הולכת עכשיו לתרגם את הפוסט הזה לאנגלית. אני אפרסם אותו קודם כל באנגלית, ורק אחרי זה את המקור העברי. זה יעבוד? תבינו מה אני רוצה מכם? ההתרגשות בעיצומה! נתראה לאחר הפרסומות!

Atarshu I get excited, though it is almost too much excitement to one month. After we got in on the map, and after the camel started to look at us, now we have something else that was not: Google Translate does English.
That is Translate into Hebrew. And not just English - English, but English and another language! Russian, Arabic, Hindi. As always want to read my blog in Sweden?
I’m going now to translate this into English the post. I אפרסם him first of all in English, and only after the source of it. It will work? Atbinou what I want from you? Excitement yet begun! See you after the advertisements!

בבקשה, בבקשה, תלמדו מהניסיון של אתמול ותתפקדו למפלגה.
אם אתם צריכים עוד שכנוע אז תקראו את הפוסט הארוך הזה ב”עבודה שחורה” שמסביר למה צריך להיות טיפה פחות איסטניסטיים בעניין הזה.
אבל אתם לא צריכים עוד שכנוע. אתמול צריך להיות משכנע מספיק.

חדשות טובות למשתמשי הגמל: סוף סוף אפשר לכתוב מייל בעברית בצורה נורמלית. הכפתור לכתיבה מימין לשמאל, שבעבר היה קיים רק בגרסה העברית, נמצא עכשיו גם בגרסה האנגלית.

אם כותבים מייל בעברית, צריך פשוט ללחוץ על הכפתור עם החץ שמצביע שמאלה.

ועכשיו, איך גיליתי את? את הפיצ’ר שהיה הכי חסר לי בגמל אי פעם, שהזכרתי בכל פורום שבו יכולתי לחוות את דעתי על פיצ’רים חדשים?
קראתי בעיתון. מנייר! הנה קרדיט כשמגיע.

מה שאומר שעוד לא ממש הגשמתי את החזון מ-1983 שבו המחשב מחליף את הטלווזיה, הרדיו והעיתונים. הבלוגרAndy Baio העלה קובץ אודיו (במקור תקליט) בשם “Everything You Wanted to Know About Home Computers” מ-1983, וקובץ וידאו (במקור קלטת וידאו) מ-1984 בשם Computability. בהתחלה חשבתי שזה בדיחה, אבל לא, זה רציני לגמרי.
הספקתי להאזין רק ל-4 דקות הראשונות של האודיו, שבהן למדתי כאמור שהמחשב יחליף את הטלויזיה, הרדיו והעיתונים. נשמע מגניב לחתולין, בפעם הבאה שיש לכם 100 דקות פנויות (40 דקות לאודיו, אפשר להוריד mp3; שעה לוידאו).

תסלחו לי על הקלישאה בכותרת, אבל החל מאתמול גוגל מפות ממפה גם את ישראל.

אז נכון שהעסק רחוק משלמות: המיפוי באנגלית (שאליו מגיעים אם נכנסים בממשק האנגלי) לא כולל שמות רחובות (מצוין למי שרוצה לשחק במפה אילמת), ולא מצאתי דרך נוחה לעבור לממשק העברי; הנחיות נסיעה עדיין לא ממש עובדות, והנחיות הליכה ברגל אין בכלל. זיהוי שמות רחובות קצת מקרטע (נסו לחפש את רח’ ויצמן. לא מצאתם? נסו וייצמן. עכשיו חפשו את אבא הלל סילבר ברמת גן. הגעתם לפתח תקווה? יפה, תחפשו עכשיו רק אבא הלל ותגיעו למקום הנכון).

אבל עדיין, אנחנו במפה.

וכן, אני יודעת שכבר יש לנו כמה אתרי מיפוי כמו מפה, אטלס סי.טי (עם נתוני התנועה המצוינים!), ואי-מאפ. ולא, הסיבה שאני היא בכלל לא שהענק הGלובלי החליט לשים לב גם לחצי סיכה בין סעודיה לים. הסיבה שאני מתלהבת היא שגוגל מפות הוא שירות מצוין. יש לי שלוש נקודות כדי להוכיח את זה. אם אין לכם זמן, תקפצו ישר לנקודה השלישית שהיא הכי חשובה.

נקודה ראשונה
החיפוש/שליפה נחמדים. לא צריך לרשום בנפרד את שם היישוב, ושם הרחוב והמספר. בוודאי שלא צריך לבחור את שם היישוב או שם הרחוב מרשימה. פשוט רושמים את הכתובת בתיבה אחת, ו-טדם- מוצאים. שנות ה-2000! (טוב, כמו שכתבתי זה עדיין קצת מג’עג’ע בעברית, אבל אני מניחה שזה יתייצב בקרוב). יותר מגניב? תנסו לרשום “רב חן”. אין את זה ממש במאגר מידע, אבל היונים של גוגל חיפשו בשבילכם באינטרנט, מצאו משהו שנראה להם קשור, ובמקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים, הביאו משהו לא רע.

(ולחנונים: אפשר גם לרשום בתיבת החיפוש גם קואורדינטות בקוי אורך/רוחב.)

נקודה שניה
חיפוש מסלול הליכה ברגל. חברים, שמעתם על המהפיכה הירוקה? אנשים רוצים לפעמים להגיע ממקום למקום בלי לסייע לדחיקת קיצו של כדור הארץ בדרך. ולמי שלא יצא לא באחרונה להשתמש בקו 11, אני מזכירה שחוקי אין כניסה/אין פניה לא רלבנטים. לפני כמה חודשים נוספה לגוגל מפות אפשרות לחפש מסלול ברגל. המסלולים מתעלמים מכיווני התנועה, ו(לידיעת הירושלמים/חיפאים) דיווחים מסן-פרנציסקו שרמת אמינותם לא ברורה מוסרים שהם גם מתחשבים בטופוגרפיה. בישראל, מסלולים ברגל יש רק באתר מפה, והם זמינים רק למנויי האתר (בתשלום). כרגע, כאמור, האפשרות הזאת לא זמינה בישראל, אבל צריך לקוות שזה יגיע מתישהו.

נקודה שלישית
הנקודה החשובה באמת היא שגוגל מפות מאפשר לך לבנות מפות משלך ולהוסיף להן את המידע שמעניין אותך. זה ממש לא מסובך להגדיר מפה חדשה, להוסיף עליה נקודות עניין, ואז אם רוצים לייצא אותה לכל שאר העולם. הנה משהו שהכנתי היום, ושעשוי אפילו להיות שימושי לכם אם אתם מת”א ובקופ”ח כללית. גדול עליכם? אפשר גם סתם להוסיף נקודת עניין (עדיין לא עובד בישראל…). קטן עליכם? אפשר לעשות mashes דינמיים באמצעות JavaScript באתר שלכם או כווידג’ט (דחפתי קצת באזוורדס… חחחח… אבל אם זה מעניין אתכם אתם ממש חייבים לקרוא את הבלוג הזה). בקיצור, גוגל מפות, בניגוד לאתרי המפות שהיו לנו עד עכשיו, הוא לא סתם מידע גאוגרפי: הוא מידע גאוגרפי שאפשר לעבוד איתו!

בפרויקט “אגורה” מצאתי תוך כמה דקות קליינטים לכל דבר ממסך מחשב עב-כרס עד לספר לימוד בהוראה. אני קיבלתי בתמורה סיפוק וקצת יותר מקום בבית (או נכון לעכשיו, בארגזים).

אחרי שצפיתי במבחר קטעים נוסטלגיים ביוטיוב, באה לי תאוריה:
יכול להיות שהמטרה האמיתית של ערוץ 33 ושידורי הלילה של ערוץ 1 היא לעשות דיגיטציה לארכיון רשות השידור ולהעלות אותו לאינטרנט בלי שזה ייעלה שקל לכיס הציבורי?
האם זה בעצם פרויקט מתוחכם לניצול כח אדם מתנדב וכח מחשוב מבוזר לצרכים לאומיים?

1. כפרה בטעם ג’חנון (המלצה של לרמן)

2. עברית ללמוד, עוד לא לדעת, יש הרבה קשה

3. על גליו לשוט יצאה הרוח

4. ומשהו אחר לגמרי

Ikea hacking is cool, you know. Conceptually. It’s thinking outside the flat box (not my pun, unfortunately). It’s DIY design for the people. I am always on wait for new Ikea hacker posts.

And then there was that DIY workshop I attended, Rosh Bakir. I should really be posting about it separately. So for the time, let’s just say it’s totally motivational, and puts you in constant search of home improvement projects.

So in short, when my sister wanted to hack her Antonius high unit (made of two frames and 10 baskets) for baby stuff storage, I was hooked. What we basically needed was a frame, to protect the inside from dust.

For the frame we used something called multi-wall polypropylene sheets. If you are in Israel, you know it under the generic term Polygal, and you can buy it in office supplies stores. Having searched the web extensively for an English term, I tend to think it’s not much of a consumer product elsewhere, which is a pity, because it’s so easy to use, versatile, colorful and inexpensive.

Now you should go to Flickr to see the project photos. If you are interested in more details, come back here and read the rest.

Still here? Basically what we did first was to sand & paint 4 pine sticks (which we bought to measure, 1.73m). We cut the Polygal sheets to size. Since they come at 0.8×1.2m, we needed two pieces for each side. These pieces should overlap a little, otherwise it would be difficult to avoid a narrow gap between the pieces. We drilled 6 holes on each side of the Antonius, and then used screws to attach the pine to the metal with the Polygal in between. You need the screw heads to have flat backs (because it’s metal on the head side) and pointy edges (because you screw them into wood).

We also put Polygal pieces at the bottom of the drawers so that small items won’t fall. And - here’s a small child safety trick we learnt from the local Ikea store (נתניה שולתתת!!1) - we used cable ties to attach the drawers to the metal frame and prevent pulling the drawer completely out.

And then there is a Lisel curtain in the front. Sorry guys, sis seems to have bought the last item around, it’s no longer in the web catalogue. It was 45cm wide, so it fit nicely, but I guess other curtains will do. The curtain is hanged using the Index panel hanger. The hanger sits on two circle-headed screws (probably not the correct term, but I am trying of looking them up) attached to the front pine sticks.

When the baby starts crawling around, we will attach the entire unit to the wall. But that’s correct with all your high furniture, you know.

And then: Yay! We did it!